שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות ג׳:ד׳:ד׳

« שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות ג׳:ג׳:ג׳ שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות ג׳:ה׳:ד׳ »

4 בָּא עָלֶיהָ עַד שֶׁלֹּא נִתְאָרְסָה וְנִתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה. לֵית מִילְתָא דְרִבִּי אַחַי אָמְרָה שֶׁהוּא נוֹתֵן. וְהָתַנֵּי תַּחַת אֲשֶׁר עִינָּהּ. לְרַבּוֹת אֶת הַיְּתוֹמָה לִקְנָס. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. אָמַר רִבִּי אַחַי. תִּיפְתָּר שֶׁבָּא עָלֶיהָ עַד שֶׁלֹּא מֵת אָבִיהָ וּמֵת אָבִיהָ כְּבָר נִרְאֶה לִיתֵּן לְאָבִיהָ. הוּא בָא עָלֶיהָ עַד שֶׁלֹּא מֵת אָבִיהָ וּמֵת אָבִיהָ וְהוּא בָא עָלֶיהָ עַד שֶׁלֹּא נִתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה. רִבִּי זְעִירָא אָמַר רַב חִסְדָּא בְעָא. בָּא עָלֶיהָ עַד שֶׁלֹּא נִישֵּׂאת וְנִישֵּׂאת. מִמַּה דְתֵימַר תַּמָּן תַּחַת בַּעֲלָהּ הִיא הוּא נוֹתֵן לְאָבִיהָ. וָכָא תַּחַת בַּעֲלָהּ הִיא הוּא נוֹתֵן לְאָבִיהָ.

פירוש שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות ג׳:ד׳:ד׳

4 בא עליה עד שלא נתארסה וכו'. כתבו תוס' דף ל"ט ע"ב בד"ה בא עליה ונתארסה מהו לר"ע דמתני' מיבעיא דאמר קנסה לעצמה מי אמרי' כיון דכשנתארסה ונתגרשה יצאה מרשות האב לענין קנס ה"נ קנסה לעצמה או דלמא כיון דלענין שאר מילי לא נפקא מרשות האב קנסה לאביה ולר"י הגלילי לא מיבעיא ליה וכו' ע"ש. ולפי סוגיין דשמעתין משמע דאף לר"י הגלילי מיבעיא ליה מדפשיט בעיין מדברי ר"י הגלילי:

5 ממה דתימר תמן תחת בעלה היא הוא נותן לאביה וכו'. וקשה מנ"ל דאם בא עליה ונתארסה הוא לאביה ואי מהא דתנן נערה שנתארסה ונתגרשה וכו' רע"א לעצמה ולא תנן בנתארסה לחוד אינו ראיה דפלוגתייהו בשבא עליה אחר שנתגרשה ואדרבה ממתני' משמע להיפך דלענין קנס משנתארסה יצאה מרשותו. גם אין ראיה מאירוסין לנישואין דבאירוסין עדיין ברשות אביה לענין מעשה ידיה ומציאתה משא"כ בנישואין ועיין בבבלי:

« שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות ג׳:ג׳:ג׳ שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות ג׳:ה׳:ד׳ »